Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 18a

תַּלְמוּד לוֹמַר חוּקָּה חוּקָּה לִגְזֵירָה שָׁוָה

Traduction

The verse states ''statute'' with regard to those who drank wine, and it likewise states ''statute'' with regard to the priestly vestments (Exodus 28:43) and with regard to the washing of the hands and feet (Exodus 30:21). One therefore derives by verbal analogy that the halakha in all three cases is the same. If so, there is already a source for the halakha that one who lacks the requisite priestly vestments disqualifies the service.

Rachi non traduit

חוקה חוקה. בשתויי יין [כתיב] חוקת עולם [ובמחוסר] בגדים כתיב כהונה לחוקת עולם וברחיצת יד ורגל כתיב והיתה להם לחוקת עולם:

Tossefoth non traduit

תלמוד לומר חוקה חוקה לגזירה שוה. מכאן אומר ר''ת דהא דאמרינן במנחות (דף יט.) כל מקום שנאמר תורה וחוקה אינו אלא לעכב לאו חד טעמא נינהו דחוקה מגזירה שוה ותורה ממשמעות:

אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה דְּזָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה אֲבָל עֲבוֹדָה דְּאֵין זָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara responds: If one derived the halakha only from there, I would say: This matter, i.e., that the rites of one who lacks the requisite vestments are disqualified, applies only to a rite for which a non-priest is liable to receive the punishment of death at the hand of Heaven, since that is the topic of the passage discussing those who drank wine. But with regard to a rite for which a non-priest is not liable to receive death at the hand of Heaven, I will say that they are not subject to this halakha. Therefore, the verse (Exodus 29:9) teaches us that the halakha applies to all rites.

Rachi non traduit

אי מהתם. משתויי יין הוה אמינא ה''מ דמחלי עבודה [במחוסר בגדים] בעבודה שהזר חייב עליה מיתה כדכתיב בההוא קרא בבואכם אל אהל מועד ולא תמותו בעבודה שיש בה חיוב מיתה לפסולים הכתוב מדבר ואינה אלא ארבע עבודות זריקה והקטרה וניסוך המים והיין כדילפינן בפ''ב בסדר יומא (דף כד.) מועבדתם עבודת מתנה וגו' והזר הקרב יומת עבודת מתנה ולא עבודת סילוק ועבדתם עבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה כגון קבלה והולכה וקמיצה וכל חיוב מיתות בפסולי עבודה מזרות גמרינן כדתנן בפ' בתרא (לקמן זבחים קיב:) הקומץ והבולל והיוצק והמקבל דמים וכו' ואין בהם לא משום זרות ולא משום טומאה ולא משום מחוסר בגדים ולא משום שלא רחץ ידים ורגלים אלמא מזר גמרינן:

אבל עבודה שאין זר חייב עליה מיתה אימא לא. מחלי לה מחוסר בגדים להכי כתב והיתה להם לכהונת עולם לשוינהו זרים כשאין בגדיהם עליהם ובזר אשכחן חילול ולא חלק בין עבודה שיש בה מיתה לעבודה שאין בה מיתה:

אַשְׁכְּחַן מְחוּסַּר בְּגָדִים שְׁתוּיֵי יַיִן מְנָלַן אָתְיָא חוּקָּה חוּקָּה מִמְּחוּסַּר בְּגָדִים

Traduction

The Gemara asks: We found a source for the halakha that one lacking the requisite vestments disqualifies all rites, even those for which a non-priest is not liable to receive the punishment of death at the hand of Heaven; from where do we derive that the halakha is the same for those who drank wine, as the passage in Leviticus (10:9–10) addresses only rites for which a non-priest receives the death penalty? The Gemara responds: It is derived by verbal analogy between the word ''statute'' used there and the word ''statute'' from the verses discussing one lacking the requisite vestments.

Rachi non traduit

אשכחן מחוסר בגדים. בכל העבודות:

שתויי יין מנלן. דפסלי עבודה שאין הזר חייב עליה מיתה:

Tossefoth non traduit

אתיא חוקה חוקה ממחוסר בגדים. בפ' הנשרפין (סנהדרין דף פד.) אמרינן דאונן באזהרה דכתיב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אחר שלא יצא חילל ולא ילפי' שיהא במיתה [בג''ש] חילול חילול מתרומה משום דחילול בגופיה לא כתיב מכללא [דכ''ג] הוא דקאתי הוי דבר הבא מן הכלל וכל דבר הבא מן הכלל אין דנין אותו בגזירה שוה וקשה מהך דשמעתין דהא אין בגדיהם עליהם אין כהונתן עליהן אינו כתיב בפי' וילפינן חוקה חוקה ממחוסרי בגדים וכן בכל הנך דכתיב ולא יחללו דדייקינן הא עבד חיללו וילפינן מיתה חילול חילול מתרומה ובתורם מן הרעה על היפה דלא ילפינן דלהוי במיתה בגזירה שוה דחטא חטא תירץ ה''ר יעקב מאורלינ''ש משום דהוי דבר הבא מן הכלל [וצריך לחלק אמאי הוי דבר שבכלל] טפי מהני ותימה לי דבפ' הנשרפין (סנהדרין פג:) בעי שתויי יין ושלא רחוץ ידים ורגלים במיתה מנא לן וקאמר דבגופייהו כתיב בהו מיתה בהדיא והשתא למה לי למיכתב מיתה תיפוק ליה מגזרה שוה דחוקה חוקה ממחוסר בגדים כדילפינן חילול בהו מהתם מיהו לקמן בפירקין (זבחים דף כד.) אמרינן דהוו שלשה כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין מחוסר בגדים ושתויי יין ושלא רחוץ ידים והשתא אתי שפיר גם קושיית ה''ר יעקב דהשתא בשלשתן כתיב מיתה מיותר למימר בהני (זרים) דווקא דמקריין זרים בגזירה שוה דחוקה איכא מיתה אבל יושב אע''ג דקרוי זר אינו במיתה אבל שאר פסולין כגון ערל ואונן לא איצטריך קרא למעוטינהו ממיתה כיון דלא איקרו זרים. ברו''ך:

חוזרני לומר דקושית ה''ר יעקב קיימת דהא למ''ד נמי דבעי' שלשה כתובין הבאין כאחד ליכא מיותר כי אם השנים ואחד הוי לגופיה וא''כ תרי קראי במחוסר בגדים למה ובתרוייהו כתיב חקה ומיהו וחגרת דדרשינן מינה חוקת עולם אצטריך משום חילול דאע''ג דממילא שמעינן מדאיקרי [זר מ''מ] זר במכנסים לא כתיב ולעולם בפרשה דלעיל קאי מיתה אכולהו בגדים:

וְהָא תַּנָּא וּלְהַבְדִּיל בֵּין וְגוֹ' קָא נָסֵיב לַהּ מִקַּמֵּי דְּלֵיקוּם גְּזֵירָה שָׁוָה

Traduction

The Gemara asks: But doesn’t the tanna of the aforementioned baraita derive that the rites of those who drank wine are disqualified from the verse: ''That you may put difference between the holy and the common'' (Leviticus 10:10), and not by verbal analogy to a priest lacking the requisite vestments? The Gemara responds: ''That you may put difference between the holy and the common'' is the source of this halakha only before the verbal analogy stands. Once the verbal analogy is derived, it is the source of the halakha with regard to those who drank wine as well.

Rachi non traduit

והא תנא מלהבדיל קנסיב לה. לשתויי יין ולא גמר מגזירה שוה ואנן ניקו וניפלוג עלה למילף מקרא אחרינא:

הני מילי מקמי דתיקו ליה גזירה שוה. לא הוה ליה למילף שתויי יין אלא מלהבדיל ובמסקנא אידכר ליה גזירה שוה ותנא (ליה) שבקיה לאורחיה קמייתא ונקט גזירה שוה למילף משתויי יין מחוסר בגדים:

וְהָא תַּנָּא מְחוּסַּר בְּגָדִים הוּא דְּקָא יָלֵיף מִשְּׁתוּיֵי יַיִן הָכִי קָאָמַר מִנַּיִן שֶׁלֹּא נֶחְלְקוּ בֵּין מְחוּסַּר בְּגָדִים לִשְׁתוּיֵי יַיִן וְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם תַּלְמוּד לוֹמַר חוּקָּה חוּקָּה לִגְזֵירָה שָׁוָה

Traduction

The Gemara challenges: But doesn’t the tanna of the baraita derive the halakha with regard to one lacking the requisite vestments itself from the case of those who drank wine? The Gemara responds: Actually, the disqualification of rites performed by one who drank wine is derived from the case of one lacking vestments. And this is what the tanna is saying: From where is it derived that there is no distinction between one lacking the requisite vestments and those who drank wine and one whose hands and feet are not washed, and that all three disqualify all rites? The verses state the word: ''Statute,'' ''statute,'' in order to derive a verbal analogy.

Rachi non traduit

והא תנא. נקטיה לגזירה שוה מחוסר בגדים הוא דיליף בה משתויי יין ולא שבקיה לאורחיה:

והכי קאמר מנין שלא נחלקו כו'. לעולם לא למילף מחוסר בגדים משתויי יין אתא אלא למילף שתויי יין ממחוסר בגדים והכי קאמר למדנו לעבודות של מיתה שמתחללות בשיכרות מנין שלא נחלוק בין מחוסר בגדים לשתויי יין דכי היכי דמחוסר בגדים כל עבודותיו פסולות אף שתויי יין ושלא רחץ כן תלמוד לומר חוקה חוקה:

אֶלָּא לְהַבְדִּיל לְמָה לִי לְכִדְרַב דְּרַב לָא מוֹקֵים אָמוֹרָא עֲלֵיהּ מִיּוֹמָא טָבָא לְחַבְרֵיהּ מִשּׁוּם שִׁכְרוּת

Traduction

The Gemara asks: But if the halakha that one who drank wine disqualifies the service is derived from the verbal analogy, why do I need the verse: ''That you may put difference between the holy and the common''? The Gemara responds: The verse is necessary in accordance with the custom of Rav, as Rav would not place an interpreter before him, i.e., he would not lecture in public, from the time that he drank wine on one Festival day until the other, the second Festival day, due to drunkenness. Rav was concerned that he would not issue a proper ruling, because it was customary to drink wine on the Festivals, and the verse states: ''And that you may put difference between the holy and the common, and between the impure and the pure. And that you may teach the children of Israel all the statutes which the Lord has spoken'' (Leviticus 10:10–11), indicating that one who drank wine may not issue a halakhic ruling.

Rachi non traduit

אלא בין החול למה לי. הואיל ולא ילפינן מינה חילול לעבודה:

לא מוקים אמורא עליה. למידרש בפירקין:

מיומא טבא לחבריה. משעה שאכל ושתה ועשה יום טוב עד למחר דהכי משמע קרא יין ושכר אל תשת בבואכם וגו' וכן בשעה שאתה בא להבדיל ולהורות בין דבר קדושה לדבר חול אל תהי שכרות:

אַכַּתִּי מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן בְּכִיהוּנּוֹ לִימֵּד עַל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה

Traduction

The Gemara asks: Still, is the disqualification of rites performed by one lacking the requisite vestments derived from here, i.e., from the verse: ''And you shall gird them with belts, Aaron and his sons'' (Exodus 29:9)? It is derived from there: ''And the sons of Aaron the priest shall put fire upon the altar'' (Leviticus 1:7). The superfluous term ''the priest'' serves to indicate that he may serve only in his priestly state. The verse therefore teaches that with regard to a High Priest who wore the vestments of an ordinary priest and performed sacrificial rites, his service is disqualified.

Rachi non traduit

מהכא נפקא. מחוסר בגדים:

מהתם נפקא. אכתי קרא אחרינא כתיב ולמאי איצטריך הכהן הכא גבי ונתנו בני אהרן הכהן אש לאשמועינן מחוסר בגדים:

בכיהונו. בשעה שהוא מלובש בגדיו נקרא אהרן הכהן ולא כשהוא לבוש בגדי הדיוט:

Tossefoth non traduit

הג''ה כהן גדול שלבש בגדי כהן הדיוט ועבד עבודתו פסולה. ואם תאמר הא דאמר רבי יוסי (יומא דף יב:) שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט כהן גדול משום איבה כהן הדיוט משום מעלין בקודש ולא מורידין מדקאמר משום איבה משמע דמן הדין כהן גדול הוא וא''כ כהן הדיוט תיפוק ליה משום מחוסר בגדים ואין לפרש דלאחר מיתת הראשון קאמר דלא הוי כהן גדול משום איבה דהא מודה ר' יוסי (שם יג.) דאם מת ראשון שני חוזר לעבודתו ויש לומר דכהן גדול נתמנה לעבודתו בפה ומסתלק בפה (ובפ' קמא דיומא (דף יב) דריש ליה מקרא ובירושלמי) ומסתברא שהדבר תלוי במלך ואחיו הכהני' כמו שמצינו בפ' הבא על יבמתו (יבמות סא.) ביהושע בן גמלא דאוקמיה ינאי מלכא ואמרינן בירושלמי ובפ''ק דיומא (דף יב:) ובתוספתא (דיומא פ''א) ביוסף בן אלם מצפורי שאירע פסול בכה''ג ושימש תחתיו וכשיצא אמר למלך אדוני המלך פר ושעיר שקרבו היום משל מי [משלי או משל כה''ג א''ל המלך לא דייך ששימשת שעה א' לפני מי שאמר והיה העולם] כו' וידע שהוסר מן הכהונה:

אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה אֲבָל עֲבוֹדָה דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה לָא

Traduction

The Gemara responds: If one derived the halakha only from there, I would say: This matter applies only to service that is indispensable for effecting atonement. But service that is not indispensable for effecting atonement, e.g., putting fire upon the altar, is not subject to the halakha. Therefore, the verse (Leviticus 1:7) indicates that the halakha applies even to rites that are not indispensable.

Rachi non traduit

אי מהתם. מוהיתה להם כהונה הוי מוקמינא ליה ההיא בעבודה המעכבת כפרה אבל נתינת אש של הדיוט דמצוה בעלמא היא שהרי יש שם אש שירדה מן השמים אימא לא תיבעי בגדים קא משמע לן ונתנו בני אהרן הכהן אש להכי כתב הכא חסרון בגדים למילף [דאף בעבודה שאינה מחוסר כפרה] דאי עבד אהרן בבגדי הדיוט לאו שפיר עבד והא ליכא למיפרך לימא האי ולא תיבעי ההוא דהכא לאו בגדים כתיבי ואי לאו דכתב והיתה להם כהונה [אצל וחגרת אותם אבנט] דשמעינן כהונה תלויה בבגדים לא הוה ידעינן הכהן בכיהונו מאי היא:

וְאַכַּתִּי מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים וְגוֹ' הַכֹּהֲנִים בְּכִיהוּנָן מִכָּאן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה

Traduction

The Gemara asks: But still, is the halakha derived from here, i.e., from all of the previous sources? It is derived from there: ''And the sons of Aaron, the priests, shall lay the pieces, and the head, and the fat, in order upon the wood that is on the fire, which is upon the altar'' (Leviticus 1:8). The superfluous term ''the priests'' serves to indicate that the priests may serve only in their priestly state. From here one derives that with regard to an ordinary priest who wore the vestments of the High Priest and performed sacrificial rites, his service is disqualified.

Rachi non traduit

הכהנים. אבני קאי דהוו הדיוטים:

בכיהונן. בראוין להן שנתלית כהונתן בהן:

אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי חִיסּוּר אֲבָל יִיתּוּר לָא קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara responds: If one derived the halakha only from there, I would say: This matter applies only to a lack of vestments, e.g., a High Priest who wore fewer than his requisite eight vestments, but an excess of vestments, e.g., an ordinary priest who wore more than his requisite four, is not subject to the halakha. This verse therefore teaches us that the halakha applies even to an excess of vestments.

Rachi non traduit

אי מהתם. מוהיתה להם כהונה:

[חיסור. כגון כה''ג בבגדי כהן הדיוט:

אבל ייתור. כגון כהן הדיוט בבגדי כה''ג]:

תָּנוּ רַבָּנַן הָיוּ מְרוּשָּׁלִין מְסוּלָּקִין מְשׁוּחָקִים וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה לָבַשׁ שְׁנֵי מִכְנָסַיִם שְׁנֵי אַבְנֵטִים חָסֵר אַחַת יָתֵר אַחַת אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ רְטִיָּה עַל מַכַּת בְּשָׂרוֹ תַּחַת בִּגְדוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ

Traduction

§ The Sages taught: If the priest’s vestments were dragging on the ground, or raised up [mesulakin] far from the ground, or frayed, and the priest performed sacrificial rites while wearing them, his service is valid. If he wore two pairs of trousers or two belts, or if he was lacking one of his requisite vestments, or if he wore one extra vestment, or in a case where a priest had a bandage on a wound on his body under his vestment such that the bandage acted as an interposition between the vestments and his skin, or if he wore vestments that were

Rachi non traduit

מרושלין. נגררין בקרקע:

מסולקין. מן הקרקע מתוך שהם קצרים:

משוחקים. ישנים:

כשרין. ואע''ג דכתיב מדו בד שתהא כמדתו מצוה בעלמא היא ולא לעכב:

חיסר אחת. מכל הבגדים:

ייתר אחת. הוסיף עליהם שום בגד בעולם:

רטייה. איפלשטר''א שחוצץ בין בשרו לבגד דבעינן ילבש על בשרו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source